בואי ניסע למסיבה, רחוק יותר מרחוק, ליד הנהר יש קאמפ עם דוכן המבורגרים ובירה ומסיבה בלילה עם להקה שמנגנת וריקודים. "בואי ניסע" אמרתי לחברתי העירונית שהגיעה לביקור מלוס אנג'לס. "אולי נראה דב" היא ציחקקה ברשלנות….
שביל מתפתל וצר, חושך מוחלט. אנחנו לבד על הכביש. " אם יקרה לנו משהו אף אחד לא ידע" היא אומרת כשהיא מגלה שאין כעת אינטרנט ואין תקשורת משום סוג.
פנסי המכונית צדים דב ענק, שחור חוצה בריצה את הכביש. אני עוצרת בחריקת בלמים ושתינו צורחות באוטו מרוב היתרגשות וצוחקות בהיסטריה. "מי יאמין לי שראיתי דב" היא צורחת…. ואני חושבת : איזה פלא העולם הזה ואיפה אני גרה, אמאל'ה!
רקדנו שתינו יין לבן פושר, עישנו ג'וינט ןחזרנו הביתה…לא קרה לנו כלום.
